נושא הפרוייקט
מספר פרוייקט
מחלקה
שמות סטודנטים
אימייל
שמות מנחים
בחינת כישורי נהיגה מרוחקת של רכב אוטונומי דרך סימולטור נהיגה
Examining remote driving skills of an AV via a driving simulator
תקציר בעיברית
כלי רכב אוטונומיים מייצגים חידוש גדול עבור תעשיית הרכב. למרות ההתקדמות הרבה עד כה, לא סביר שמערכות כאלה ישיגו אי פעם דיוק מושלם בכל התנאים. בפרט, תקלות צפויות כאשר רכבים כאלה נתקלים במצבים שלא נצפו קודם לכן, או בקבלת מידע סותר מהסביבה. תחת תרחישי כשל שכאלה , עולות כמה אפשרויות. אחת מהן, היא החזרת השליטה לנהג היושב ברכב, שיש לו אתגרים ומגבלות משלו. אפשרות נוספת היא העברת השליטה אל נהג אנושי מרוחק הממוקם במרכזי תגובה הפזורים ברחבי העולם. הנהג המרוחק ישתלט על הנהיגה ברכב בעת התרחשות כשלים שעשויים לנבוע ממזג אוויר קיצוני, תקלה טכנית, סתירה במידע הנקלט בחיישנים ועוד. אחד הפתרונות המוצעים לבעיה זו הוא ניהוג מרחוק ע"י גורם אנושי (בקר) אשר ישתלט על הרכב בעת תקלה. הפרויקט הנוכחי בוחן את הקשר בין יכולות קוגניטיביות שונות של נהג מנוסה לבין איכות הביצוע בלקיחת שליטה ידנית של רכב בסימולטור נהיגה. בניסוי שבו השתתפו כ-30 סטודנטים, בעלי רישיון בתוקף של 5 שנים לפחות, עם ראיה תקינה/מתוקנת, כ50% גברים ו-50% נשים. דימינו ניהוג רכב מרחוק במרכז בקרה באמצעות סימולטור נהיגה. לסטודנטים המשתתפים הוסבר כי הם בתפקיד הבקר המרוחק, ועליהם לנהוג רכב ב6 סרטוני נהיגה שונים. במקביל, עקבנו אחר תנועות העיניים שלהם באמצעות משקף ייעודי((Tobii ובחנו האם הנבדקים מבחינים בסכנות פוטנציאליות אותן הגדרנו מראש. בנוסף, אובחן סגנון הנהיגה של כל משתתף על סמך תשובותיו לשאלון סגנונות נהיגה (MSDI). כמו כן, נבדקו יכולות חלוקת הקשב ומהירות עיבוד המידע של כל משתתף באמצעות מבחן הימנעות מאובייקטים מרובים(MOA). ניתוח התוצאות כלל מספר שלבים: סטטיסטיקה תיאורית, בניית גרפים בחתכים שונים ובניית מודל רגרסיה לינארית עם אפקטים מעורבים (מודל GLMM) . רצינו לבחון את הקשרים בין מדדי הנהיגה של נבדק לבין המאפיינים הדמוגרפיים והקוגניטיביים שלו (מין, גיל, שנות ניסיון בנהיגה, ציון עיבוד מידע, סגנון נהיגה).הממצאים הראו כי נהגים אשר העידו על עצמם כ"נוטלי סיכונים" נטו לבלום בתדירות נמוכה יותר. בנוסף, נהגים אשר סווגו כבעלי סגנון נהיגה "כועס" היו בעלי מהירות נסיעה ממוצעת גבוהה יותר. כמו כן ,עלה כי אין קשר מובהק בין ציון גבוה בעיבוד המידע (בהסתמך על מבחן MOA) לבין הצלחה בזיהוי אובייקטים מסוכנים. בין המגדרים לא היה הבדל סטטיסטי ביכולת זיהוי האובייקטים. לסיכום, מטרתנו העיקרית במחקר שערכנו הייתה להצביע על תכונות ויכולות של אדם אשר עשויות לנבא את ביצועיו כמפעיל מרוחק של רכב אוטונומי. במהלך המחקר, הצלחנו לזהות התנהגויות נהיגה בסימולטור שניתן להסביר בצורה טובה על ידי סגנון הנהיגה של הנבדק. בנוסף, על בסיס המדגם שלנו, גילינו כי אין יתרון מובהק לאחד מהמגדרים. על סמך תוצאות אלו, אנו ממליצות למחקר המשך בו יבחנו את הקשר בין אותם המאפיינים לבין ביצועי הנהיגה והשליטה ברכב בסביבת עבודה אשר תדמה בצורה טובה יותר את מרכז הבקרה והתגובה המרוחק.
תקציר באנגלית