נושא הפרוייקט
מספר פרוייקט
מחלקה
שמות סטודנטים
אימייל
שמות מנחים
תיירות חקלאית והשפעתה על התפתחות הענף
Agriculture tourism and its’ effect on turnoff development
תקציר בעיברית
כיום, קיים פער באופן שבו תופסת האוכלוסייה הצעירה בכלל וילדים שגדלו בעיר בפרט את מקורות המזון, הערכת תהליך הייצור שעוברים מוצרי המדף בסופרים הולכת ונעלמת עד כדי המחשבה כי החלב מגיע מהקרטון ולא מהפרה. לפיכך, מטרת פרויקט זה היא הנגשת חקלאות בענף התיירות למשפחות תוך התחשבות ברווחיות העסק והתייחסות למרכיבי החוויה של פרופסור ברנד שמיט למיקסום חווית הלמידה. לכן על מנת למקסם את חווית הלמידה ולהגביר את המעורבות וההבנה של הילדים, יש צורך ביצירת פעילויות אינטראקטיביות ומרתקות המתאימות לתחומי העניין וסגנונות הלמידה כגון סיורים בחווה ובמשק, התנסויות מעשית, אינטראקציות עם בעלי חיים וטיולים בטבע. הפעילויות צריכות להיות מתוכננות כך שיתאימו לגיל ויתאימו ליעדים חינוכיים, ויאפשרו לילדים ללמוד על שיטות חקלאות, ייצור מזון וקיימות סביבתית. במסגרת הפרויקט נחקרה חווית הלקוח על פי המודל של שמיט שבעזרתו ניתן להבין כיצד אפשר למקסם את חווית הלמידה מהביקור למשפחות ולילדים. ישנה הסכמה שכדי להשיג חוויה שתהייה זכירה ומשמעותית אצל הלקוח קיימים כמה מרכיבים שצריכים לפעול: מרכיבים רגשיים-אפקטיביים, אינטלקטואליים קוגניטיביים ומרכיבים מכווני התנהגות ופעולה, שלפיהם ניתן לעצב את הפעילויות כדי ליצור חוויה סוחפת ומקסימלית. כמו כן, הפרויקט התמקד בשלושה מקומות תיירותיים במושב בית לחם הגלילית: שביל פרות החלב, כפר ארנבונים וקטופותי בהם בוצעו תצפיות וראיונות עם בעל המקום. המטרה בבחירת מקומות אלו היא יצירת שיתוף פעולה ביניהם שתאפשר למבקר המגיע לבית לחם הגלילית לקנות כרטיס יחיד לביקור הכולל את שלושת ענפי התיירות יחד. לפיכך, יש צורך בתמחור כרטיס כניסה שיכלול ביקור בשלושת מקומות אלה. בנוסף, בעזרת המודל של שמיט נבחנו הפעילויות המוצעות במקומות כיום ונבדק הצורך בהוספה או שינוי שלהן בכדי שהמשפחות יקבלו מהביקור חוויה מקסימלית. כדי לקבל הבנה עמוקה יותר על רצונות המבקרים במסגרת הביקור החקלאי הופצו שאלונים הכוללים 20 שאלות לכ-37 משפחות עם ילדים מאזורים שונים בארץ. הממצאים שהתקבלו מניתוח השאלונים מראים כי הורים רבים מעדיפים שמשך הביקור בעסק החקלאי יארך פחות מ-3 שעות ונמצא גם כי ישנה חשיבות למגע עם בעלי חיים ולהוספת פעילויות שאינן קשורות לחקלאות. מכיוון וכיום רוב העסקים החקלאים העוסקים בתיירות חקלאית אינם משתמשים במערכות מידע ואינם עוקבים אחר כמות המבקרים במהלך הסיור קיים מכשול בקביעת תמחור עלויות ותמחור כרטיסי הכניסה. לכן, בוצע ניתוח רגישות לבחינת הרווחים של בעל העסק בשני מישורים, כאשר לקוח קונה כרטיס לחמש אטרקציות וכאשר לקוח קונה כרטיס לשלוש אטרקציות, ובכדי לדעת כמה ניתן להשקיע על מנת להוסיף אטרקציות נוספות המתאימות למודל של שמיט, בוצעו שינוי במספר המבקרים בשנה (100k/150k/200k) ועלות הכרטיס לאדם, כך בעלי העסקים יכולים להשתמש במודל שנבנה על מנת לחשב את הרווח השנתי והרווח להשקעה הצפוי כתלות במספר מבקרים בשנה ועלות הכרטיס לאדם, ולשנות את ההנחות על מנת להתאים את המודל לנתונים הרלוונטיים אליהם. בהתאם לכך, ההמלצות העולות מפרויקט זה הן כי יש צורך בתכנון מערכת מידע עבור עסקים אלו שתיתן פתרון לתיעוד הלקוחות, השינויים וההתפתחויות בעסק בצורה טובה יותר, ובעקבות כך מתן האפשרות לעמוד את עלות כרטיס הכניסה לביקור המשלב בתוכו מגוון רחב של פעילויות הכולל מספר עסקים, תוך התייחסות להשקעה הכרוכה במיזוג העסקים, שינוי האטרקציות וברווח השנתי של בעלי העסקים, בצורה מדויקת יותר ללא הנחות מקלות.
תקציר באנגלית