נושא הפרוייקט
מספר פרוייקט
מחלקה
שמות סטודנטים
אימייל
שמות מנחים
חקר המשמעות הרגשית של הבעות פנים
Exploring the emotional meaning of facial expressions
תקציר בעיברית
הבעות הפנים חיוניות לתקשורת אנושית, ומאפשרות לנו להעביר רגשות, עמדות וכוונות לאחרים. הן ממלאות תפקיד משמעותי באינטראקציה חברתית, ועוזרות לנו ליצור קרבה, לבנות אמון וליצור קשרים עם אחרים. אחד התפקידים המשמעותיים ביותר של הפנים הוא להעביר רגשות, הבעות הפנים משפיעות על החוויות הרגשיות שלנו על ידי מתן משוב למוח על איך אנחנו מרגישים. חקר שינוי הבעות הפנים לאורך זמן עשוי לתרום בהבנת סממנים בתקשורת בין בני האדם. אנו יודעים כי מאפיין מרכזי של הבעות פנים הוא הדינאמיות שבה, כלומר, במציאות אנשים חווים את העולם כרצף של אירועים דינמיים, המתרחשים לאורך זמן. למרות זאת, אנחנו כבני אדם מסוגלים לחלק את החוויות הלא מוגדרות האלה לכדי סגמנטים בעלי התחלה וסוף שאנחנו מסוגלים להבין. פילוח אירועים זוהי תיאוריה לפיה, לכל אירוע יש גבולות ברורים ועפ"י רצף אירועים ניתן להבין מצבים. כלומר, לכל אדם יש יכולת לחלק אירועים לאירועים דיסקרטיים (נפרדים), בעלי זמני התחלה וסוף ברורים ולקשר ביניהם. ע"י חלוקה של הפעולה לכמה תתי פעולות שונות מתרחשת הבנה של גירוי דינאמי. פילוח אירועים מונע ע"י שינויים בסביבה וידע קודם, ויש לו השלכות על ההבנה כיצד אנו תופסים אירועים. בפרויקט זה עסקנו בחקר תפיסת הבעות פנים לאורך זמן ממושך, בעזרת כלים טכנולוגיים. כלומר, זיהוי רגשות מהבעות פנים כתהליך דינמי, כפי שקורה במציאות. הפרויקט שואף לחקור האם ניתן לחבר את עולם הרגשות מהבעות הפנים עם תיאורית פילוח אירועים, אשר משמעותית בעולם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, אך עד כה לא נבדקה על תפיסת הבעות הפנים. שאלת המחקר הינה "האם ההערכה הרגשית של הסגמנטים השונים יכולה להסביר את תפיסת האירוע הכולל?" בנוסף שאיפתנו הינה לגלות האם ישנם תתי אירועים המשפיעים יותר מאחרים על הבנת הרגשות באירוע הרציף הכללי ומה המאפיינים שלהם. השערתנו היא שנוכל ליצור מודל שמסביר גירוי ריגשי בעזרת שימוש בעקרונות תיאורית פילוח אירועים השיטה בעזרתה ננסה לענות על שאלת המחקר הינה ניסוי אשר אותו חילקנו לשני שלבים. בשלב הראשון, ניסוי מקדים בו נבדקים צפו בסרטונים של נשים המשנות את הבעות פניהן והיה עליהם ללחוץ על מקש הרווח במקלדת בכל פעם שהם חשבו שיש שינוי בהבעת הפנים. לאחר מכן, בשלב השני, הניסוי אותו בנינו, הנבדקים צפו בתתי סרטונים מתוך הסרטון המלא המחולק עפ"י זמנים שזוהו כשינוי הבעת פנים ע"י מרבית הנבדקים בניסוי הראשון. על כל תת סרטון היה על הנבדקים לדרג את הרגש בסרטון ואת עוצמתו ולאחר שראו את כל תתי הסרטונים היה עליהם לדרג את עוצמת ורגש הסרטון המלא (מבלי לראות אותו). ע"י כך שיערנו שנצליח לענות על השאלה ולהבין האם תיאורית תפיסת אירועים משפיעה על תפיסת הבעות פנים לאורך זמן ממושך. דירוג המשתנים הבלתי תלויים (תתי הסרטונים) והמשתנה התלוי (הסרטון המלא) נעשה על גבי 8 מימדים (שמחה, כעס, פחד, הפתעה, גועל, עצב, עוררות, ערכיות) ונבדק ב-4 סרטונים שונים. ניתוח התוצאות הראשוני הראה שלצורך הסבר ששת הרגשות נדרש מודל מורכב. מדדים בסיסיים כדוגמת ערך מקסימלי/ ממוצע רגשות לא הצליחו לנבא כראוי את המשתנה התלוי, לעומת זאת, ב-3 מתוך 4 סרטונים נמצא כי ממוצע ערך ה"ערכיות" לרוחב הסגמנטים השונים מצליח לנבא כראוי את דרך הדירוג הכללית.
תקציר באנגלית